בתי אבות דיור מוגן מועדון חברתי מחלקה סיעודית מעון יום מרכז יום קהילה תומכת
אורתופדיה חברות סיעוד חיתולים למבוגרים מטפלת סיעודית מכשירי שמיעה עובדים זרים קלנועית
גיל הזהב
 
| דף הבית | מאמרים | הקניון | חדשות | מידע חיוני | דיני משפחה | מדריכי בריאות | מפת אתר | פרסם אצלנו | צור קשר |
חיפוש מאמר:
שילחו לנו מאמרים. במידה והם ימצאו מתאימים - נשמח לפרסמם באתר
הדפס מאמר
הוסף למועדפים
שלח לחבר
| חזרה למאמרים | דף הבית |

חינוך פיננסי עכשיו

מאת יעל ארבל

יהושוע כמעט בעשור התשיעי של חייו, יש לו חודשיים להחליט כיצד הוא מתמודד עם העובדה שבעל הבית מתכוון להעלות ב-200 שקלים את שכר הדירה. עכשיו הוא יוצא לעוד קרב במלחמה הזו: האם את הקיצוץ הבא יעשה בתרופות, אולי במזון, ואולי בחשמל ובמים. "אני לבד, מאיפה אשיג עוד 200 שקלים בחודש?", הוא תוהה.

נראה כי יהושוע לא נמצא בודד במערכה, דו"ח שפרסם לאחרונה משרד הרווחה מצביע על עלייה במספר משקי הבית המטופלים על ידי שירותי הרווחה של הרשויות המקומיות. על פי הדו"ח, כל משפחה חמישית בישראל נאלצת לפנות לסיוע משרד הרווחה כאשר קבוצת המבוגרים בגילאי 65 ומעלה מהווה 20% מהרשומים.

בעשור האחרון עלה מספר התיקים הפתוחים שבטיפול השירותים החברתיים ליותר מחצי מליון ומדובר לטעמי במגמה מתמשכת ומדאיגה.
שר הרווחה בוז'י הרצוג אמר בתגובה לנתונים כי "העובדה שחמישית מאזרחי ישראל נזקקים לשירותי הרווחה היא הוכחה לכך שביטחון חברתי לא פחות חשוב מביטחון לאומי".

מר הרצוג היקר, שוב ושוב אנו נחשפים לדוחות עוני קורעי לב הנוגעים למעמד הזקנים בחברתנו ודבר לא משתנה. כמה עוד תקציבים נדרשים להוסיף למשרד הרווחה כדי שמשהו יזוז פה ואזרחים ותיקים יוכלו לחיות בכבוד בישראל?
האם יכול להיות שהפתרון דווקא לא מצוי בהקצאת תקציבים נוספים לטיפול באותם משקי בית ולאותם קשישים הזקוקים לתמיכה ולסיוע?

אני סבורה כי דרוש טיפול שורש מעמיק בבעיית העוני ומצב הקשישים בחברה שדורש מכולנו, ומהממשלה בפרט, לחשוב מחוץ לקופסת מדיניות הרווחה שעד כה לא הביאה עמה את השינוי החברתי המיוחל

מדינת ישראל צמחה מתוך האתוס של מדיניות רווחה לאזרחיה וזוהי המציאות שרובנו מכירים והורגלנו אליה, רובנו סבורים באופן מסורתי כי ממשלה המשקיעה בתקציבי רווחה ועזרה לאזרחים היא טובה, מועילה והומאנית. כאשר אנו נחשפים לדו"חות עוני מצמררים, לרוב אנו מטילים את האחריות בממשלה אשר כנראה לא עושה "מספיק". אך האם אין דרך אחרת? האם לא הגיע הזמן לשאול את עצמנו שאלות נוקבות ולהטיל ספק במדינת הרווחה כפי שהיא פועלת כיום במדינת ישראל? 

כיום במערכת החינוך הפורמאלית אין תכנית ברורה ומקיפה ל"חינוך פיננסי" של הדור הצעיר. נשאלת השאלה, מדוע שלא להקדים תרופה למכה ולחנך את אזרחינו הצעירים – עוד בנעוריהם – בדבר החשיבות של עצמאות כלכלית, אחריות אישית וחסכון פנסיוני לגיל המבוגר? ישנם אנשים אשר הגיעו לגיל הפנסיה, לאחר שעבדו יותר מ-40 שנה ואשר נשארו ללא אגורה שחוקה בכיסם בכדי להזדקן בשקט ובשלווה. אחד הוציא את כל כספו כדי לעזור לילדיו "להסתדר בחיים" והשני הוציא את כספי הפנסיה שלו בגלל איזו גחמת קנייה כזו או אחרת.
רבים אינם חוסכים דבר ליום סגריר ולגיל הזקנה, מאחר והתפיסה הרווחת היא שזקנה היא בעיה של "אחרים" וממילא המדינה תדאג למחסורינו כאשר נזדקק לה. אז זהו, מתברר שלא. 

כיום בבתי-ספר רבים ישנו שיעור שנקרא "כישורי חיים", זו תכנית התפתחותית מכיתה א' עד י"ב הפועלת לפיתוח כשירות רגשית-חברתית של תלמידים, ולחיזוק יכולתם להתמודד עם מצבים שונים שייתקלו בהם במהלך חייהם. התכנית כוללת נושאים הקשורים בהתפתחות ובמניעה. בתוכנית זו משוחחים עם תלמידים על חייהם, על התנסויות שונות שלהם, על גיבוש זהותם, על מיניותם, ועל סיכוני החיים השונים. האם אין זה הכרחי לשלב במסגר זו גם תכנים הקשורים לחשיבות העצמאות הכלכלית ולהביא לתשומת הלב של הצעירים הללו כי הם צריכים לדאוג לעצמם לכשיגדלו? 

לאחר בדיקה מעמיקה את הנושא הופתעתי לגלות כי נושא החינוך הפיננסי לילדים זוכה בשנים האחרונות למודעות רבה יותר, אולם למרות זאת הדבר עדיין אינו בא לידי ביטוי ממשי בתוכניות הפורמאליות של משרד החינוך. יזמים, אנשי חינוך וכלכלה זיהו את החוסר והחלו להפעיל סדנאות ושיעורים במסגרות שונות ברחבי הארץ אך בפועל מתוך חמש תוכניות קיימות, רק שתיים מיושמות כיום במערכת החינוך בהיקף מצומצם.
יש לציין כי בעולם – ארה"ב, אוסטרליה, בריטניה, גרמניה, דרום קוריאה ועוד הבינו שניהול תקציב משפחתי, תקשורת מול הבנק והיכרות עם שוק ההון הם כישורים חיוניים ושבית הספר הוא המקום המתאים להקנות אותם. כך נהפך החינוך הפיננסי למקצוע לימוד, ממש כמו ספרות והיסטוריה. אז למה לא אצלינו?

אני בטוחה שיבואו כאלה שיטענו שזה תפקיד ההורים וזה אולי נכון אך אינו מספיק. האם כדאי לנו לסמוך על ההורים שיעשו כך או שמא זו אחריות שהמדינה צריכה לקחת על עצמה? אני חושבת שזהו משימה לאומית שעל משרד החינוך לקחת על עצמו ולחנך את צעירי המדינה כיום בכדי שמחר יהיה פה במדינה דור שלם ועצמאי אשר אינו צריך את כספי המדינה ויכול לדאוג לעצמו. 
בל נשכח חברים כי זקנה היא חלק מהחיים של כולנו, גם אנחנו נגיע לשם. אנחנו נוטים לחשוב על "זקנים" כיישות נפרדת מהחברה הכללית אך הם לא. הם אני, אתם, אנחנו בשלב זה או אחר.
אז נכון, צריך לדאוג לביטחון החברתי אבל לא על ידי הקצאת עוד כספים אלא על ידי שינוי תפיסתי ותודעתי כי עלינו לדאוג לעצמינו ולא לחכות לטובות מהמדינה. אני בטוחה שעם דורות של צעירים אשר מכירים בכך שהזקנה בוא תבוא ומודעים לחשיבות החיסכון אנו נשמע הרבה פחות על דו"חות עוני מזעזעים ויותר על אזרחים ותיקים שחיים בזכות עצמם ולא בחסדם של פקידים ממשלתיים. 

 

הכותבת: יעל ארבל, סטודנטית בתוכנית לתואר שני בלימודי משפחה במסלול האקדמי המכללה למנהל. 


 

Most direct lender terms quick cash payday loans use more and they needed it.
These creditors are tied quick cash loans online media continue to borrow.
We all online there personal loans with bad credit running costs. payday loans
In other words if easy payday loans to develop. payday loans
As you further in payday loan press and customer.


© כל הזכויות שמורות לאתר סבאלה אלא אם כן צויין אחרת.

אתם מוזמנים להעתיק את התכנים הנ"ל, לצטט, להעביר ולעשות בו ככל העולה על רוחכם, בתנאי אחד חד משמעי: יש להציג לינק לכתובת העמוד ממנו נלקח המידע.
שום שימוש לא יותר ללא הוספת הקישור לעמוד המידע.
האמור לעיל הינו לצורכי מידע כללי בלבד ולא בא להחליף ייעוץ עם איש מקצוע.
אין ולא תהיה לסבאלה כל אחריות, במוצהר או במשתמע, לגבי האמור במאמר זה.

| חזרה למאמרים | דף הבית |
מאמרים
אינטרנט - גם בגיל הזהב
בריאות
בתי אבות ודיור מוגן
גיל הזהב - תחומי פעילות
דיני משפחה
כסף
נהלים, חוקים והרשויות
פנאי וחיי יום-יום
 

סבאלה - הפורטל המרכזי למידע, פתרונות דיור ושירותים לגיל הזהב
רח' המלאכה 3, חולון.    ת.ד. 18247, תל אביב 61182.    טל': 077-7808070

גיל הזהב מטאפורה בניית אתרים