מאת יאן קליימן – מגזין הזמן השלישי

לקוחות רבים בני חמישים ומעלה שרוצים להשקיע את כספם ללא סיכונים פונים לייעוץ משום שהם מעוניינים להרוויח סכום כסף נוסף בהגיעם לגיל פנסיה. לאלו אני תמיד ממליץ על השקעות סולידיות; כלומר – השקעות שאין בהן שום סיכון, ושקרן ההשקעה והריבית שסוכמה מראש מובטחים.

כאשר בודקים את אפיקי ההשקעה השונים צריך לבדוק תחילה האם נזדקק לסכום המופקד בתקופה הקרובה או שנוכל “לסגור” אותו לתקופה ארוכה. האם אנו מעוניינים לחסוך במטרה מסוימת (קצבה פנסיונית, עזרה לנכדים וכו´) או לחליפין – חסכון לשם קבלת קצבה לאחר פרישה לפנסיה.

להלן סקירה של כל אחד מאפיקי ההשקעה, היתרונות והחסרונות שלו:

• פק”מ:
  ההשקעה הכי פחות אטרקטיבית משום שהריבית שמקבלים היא נמוכה ביותר (מפק”מ יומי שניתן לפירעון בכל יום ועד פק”מ חודשי שניתן לפירעון רק פעם בחודש).
  היתרון: הכסף זמין, ונוכל לקבלו כמעט בכל עת.
  החיסרון: הריבית נמוכה מאוד ואינה אטרקטיבית למשקיע.
• תוכנית חיסכון:
  סוג השקעה שבו “מוותרים” על שימוש בסכום כסף תמורת קבלת ריבית גבוהה יחסית בתום תקופה קצובה. ישנם סוגים רבים של תוכניות, החל מצמודות מדד, מט”ח פריים וכו´. רוב הציבור משקיע את כספו בתוכניות חיסכון צמודות מדד, אך ישנן אלטרנטיבות טובות יותר, כאשר אנו מוכנים לוותר על כסף זמין לתקופה ארוכה (יותר מ-10 שנים).
  היתרון: הריבית שנקבל גבוהה יותר מפק”מ, אך עדיין נמוכה יחסית להשקעות אחרות.
  החיסרון: רוב התוכניות מתחילות מ”סגירת” הסכום לתקופה של שנה, עשר שנים ואפילו ארבע-עשרה שנים. כאשר נרצה למשוך את הכסף תוך כדי תקופת החיסכון, נשלם קנס שבירה, שהוא גבוה מאוד עד בלתי כדאי.
• קופות גמל:
  אפיק השקעה נפוץ מאוד. רוב הציבור משקיע מדי חודש סכומי כסף לטווח ארוך (51 שנה).
  כאשר אנו בודקים את חוק קופות הגמל החדש, כדאיות ההשקעה באפיק זה לגיל השלישי היא אטרקטיבית, לעומת השקעה בגיל צעיר יותר. כיום כל מי שפותח קופת גמל וגילו מתחת ל-60 יוכל לפתוח אותה רק בהגיעו לפנסיה. אנשים מעל 60 יכולים לקבל את כספם בתום 15 שנה. לכן, כל מי שהייתה לו קופת מל יוכל לפתוח אותה בתום 15 שנה.
  היתרון: בסיום תקופת החיסכון (15 שנה) מקבלים סכום נכבד של כסף היכול לשמש כפנסיה.
  החיסרון: תקופה ארוכה מאוד (15 שנה) ללא ידיעה ברורה לגבי שיעורי הריבית העתידיים.
• אגרות חוב:
  מדובר בשטרות התחייבות המונפקות ע”י לווה לתקופה קצובה; התשלום הריבית ו/או קרן המועדים קבועים.
  אג”ח ממשלתיות: מונפקות ע”י האוצר ומשמשות את הממשלה למימון גירעונותיה. הריבית שמקבלים נמוכה יחסית בהשוואה לאג”ח חברות, משום שרמת הסיכון באג”ח אלו נמוכה מאוד, כי אין שום סיכון שהמדינה לא תפרע את התחייבויותיה כלפי המשקיעים.
  אג”ח חברות: מונפקות ע”י חברות המעוניינות לקבל “הלוואות” מהציבור. כאשר חברה צריכה לגייס כספים עבור השקעה או עבור הוצאה מסוימת, היא פונה לציבור.
  היתרון: אג”ח חברות נושאות ריבית גבוהה יותר מאג”ח ממשליות משום שהסיכון כאן גבוה יותר מאג”ח ממשלתיות. אג”ח חברות מומלצות יותר, משום שניתן להפיק מהן תשואה גבוהה מאוד ללא סיכון רב
• קרנות נאמנות:
  קרן להשקעה משותפת בניירות ערך. הקרן מנוהלת כדי להפיק במשותף רוויחם מניירות הערך שבהן היא משקיעה ומכל עסקה שנעשית בניירות הערך בהתאם לתשקיף הקרן ולהסכם הנאמנות שלה.

  יתרונות:
  קרנות הנאמנות הן אמצעי נוח לפיזור השקעות.
  – אפשרות כניסה ויציאה מאפיקי ההשקעה השונים בכל סכום ובכל יום שבו מתקיים מסחר בבורסה.
  – ניהול מקצועי ורציף המתבטא בכוח אדם מיומן.
  חסרונות:
  – הבולט שבהם – אי יכולתה של הקרן לשלוט, לעיתים, בעיתוי הקניה והמכירה של ניירות הערך הסיבה מוכתבת משני אילוצים:
  – חוסר שליטה על עיתוי ה”גיוסים” של הקרן או ה”פדיונות” מהקרן.
  – תשקיף הקרן.
  האילוצים הללו גוררים, בד”כ פעולה עם מגמות השוק גם אם הפעולה אינה תואמת את המחשבה הכלכלית של מנהל הקרן.

אין לראות בדברים משום המלצה לפעול בדרך זו או אחרת.