מאת צרכנות, המדור של אמון הציבור

כולנו מכירים הצהרות של עסקים על מבצעים שמבטיחים הנחות משמעותיות, מחירים במבצע, אריזות כפולות, וכיוצ”ב – והכל נראה לנו קורץ ומבטיח. אבל, במקרים רבים הצהרה על מבצע אינה אלא אמצעי לפתות את הצרכנים להגיע לבית העסק ולא התחייבות לקיים את הנאמר בפרסומים. תלונות רבות של צרכנים המגיעות למוקד התלונות של אמון הציבור מלמדות שקיים פער מהותי בין הבטחות המפרסמים לבין מימושן במעמד המכירה.

שיטת הפרסום – “מבצע עד…
מבצע כזה לגיטימי כל עוד ההנחה המוצגת בהבלטה משקפת במידה סבירה את היקף ההנחות שהחנות מציעה בפועל. בעקבות ריבוי התלונות בנושא זה החליט אמון הציבור לבדקו באופן מקיף.
בדיקת אמון הציבור נעשתה באמצעות איסוף תלונות וניתוחן, תיעוד ובדיקת מודעות המפרסמות “הנחה עד…”, באמצעות לקוח סמוי שבדק בחנויות את היקף ההנחות בפועל; האם הפריטים שהוצגו בפרסום כלולים במוצרים בהנחה המרבית, ומה מספר המוצרים שלגביהם ניתנה ההנחה המרבית. בנוסף, בוצעה בדיקה של הצעות מכירה בחלונות הראווה בחנויות בשני קניונים.
הבדיקה העלתה כי עסקים רבים אינם עומדים בכללים עד כדי יצירת חשש ממשי להטעיית הצרכנים: שיעור המוצרים הנמכרים בהנחה המרבית נמצא זניח בעסקים רבים, ובמקרים רבים פורסם מבצע כשלא היה בחנות מלאי מספיק המצדיק את פרסומו.

התנהגות זו היא בבחינת חשש להטעיית הצרכן.

כללי אמון הציבור בנושא בעייתי זה קובעים כי טענה להנחה “עד ל…” תפורסם רק כאשר לפחות 5% מהפריטים בהנחה מוצעים בהנחה של לפחות 90% מההנחה המרבית המפורסמת.

שימוש בטענה מסוג זה, כשהיקף המוצרים שבהנחה הנטענת קטן יותר, עלול להיות מטעה. עסק שמציע הנחות חייב לסמנן על גבי המוצרים, לצד המחיר, לאחר ההנחה ולפניה, באופן שיאפשר ללקוחות לזהות את שיעור ההנחות הניתנות בפועל.

חיוב במחיר גבוה מהמחיר המסומן על המוצר
מדובר בבעיה נפוצה במיוחד שבה על גבי המוצר מצוין מחיר מסוים ואילו בקופה הצרכן מחויב במחיר שונה, בדרך כלל גבוה יותר, דבר שאסור על פי חוק.
הבעיה נפוצה מאוד במיוחד בתקופות החגים, שבהן מתקיימים מבצעים רבים, שכן בדרך כלל הבעיה נובעת מכך שמוצר מוצג על המדף כמוצר במבצע, בעוד שבקופה לא עודכן המחיר החדש, הנמוך יותר.

הבעיה הראשונה היא שלא תמיד אנחנו שמים לב שאנחנו משלמים בפועל מחיר גבוה יותר. למשל, ברשתות המזון אנחנו ממלאים עגלה במוצרים רבים ולא עוקבים בקופה אחרי מחירו של כל מוצר. אנחנו מניחים שאנו משלמים את מה שהיה רשום על המוצר, אך בפועל משלמים יותר. הבעיה השניה היא שפעמים רבות עונים לנו בעסק שהמוצר תומחר בטעות באופן נמוך יותר מהמחיר בפועל ולא מוכנים למכור אותו במחיר הנמוך שהוצג על המוצר.

חשוב לדעת שעל פי חוק העסק מחויב לתת לנו את המחיר שמוצג על המוצר, גם אם הוצג בטעות.

לכן, גם אם המבצע כבר הסתיים, והמחיר בקופה לא עודכן למחיר הגבוה יותר – העסק מחויב לכבד את המחיר שהציג על המוצר.
בפועל – העסקים אינם נוהגים כך בדרך כלל והצרכן יוצא נפסד, בין אם הוא מודע לכך ובין אם לאו.

החובה לסמן מחירים על כל מוצר ומוצר היא תוצאה של רפורמה בחוק הגנת הצרכן משנת 1998, שהוביל שר התמ”ת דאז שרנסקי, וזו אחת הרפורמות הצרכניות החשובות ביותר המאפשרות לצרכן לקבל מידע על גבי המוצר, להשוות בין מוצרים בנוחות ולקבל החלטה שמתאימה לו. לא כל העסקים עומדים בחובה זו ומשרד התמ”ת נדרש לאכיפה משמעותית יותר.

הנה כמה טיפים:

• להיות מודעים לבעיה ולדעת שלא תמיד המחיר בקופה הוא המחיר שמופיע על המוצר.
• בתשלום בקופה – לבדוק בכמה מחייבים אותנו על כל מוצר.
• לדרש לקבל את המחיר שמוצג על המוצר. זה מגיע לנו על פי חוק.

לאן פונים?
אם נתקלתם בבעיה צרכנית כלשהי אתם מוזמנים לפנות אל מוקד התלונות של אמון הציבור:
טל´: 03-5606069, פקס´:03-5601384
www.emun.org